משפחתי

אנחנו במשפחה חמישה נפשות: אבי - עופר, אמי - סופי, אחותי הגדולה - עמית, אני - דניאל ואחי הקטן - אדיר.

בפרק זה אספר לכם  על כל אחד מבני משפחתי.

 אבא - עופר

אבי נולד בשנת 1964 בבית החולים הנמצא בצפת במשקל של 3.8 קילו גרם.
הוא גדל במושבה "מטולה", הנמצאת בצפון הארץ יחד עם ארבעת אחיו:

1.  רותם ( ז"ל ) - הבכור
2. עופר ( אבי ) - השני
3. איתי - השלישי
4. אלעד ( הכי קטן ) - רביעי 

סבי היה חקלאי ולכן אבי וכל אחיו עזרו לו בעבודות: הוא היה אוסף ביצים ביחד עם אחיו רותם (ז"ל), עוזר בריסוס המטעים ואוסף את חתיכות העצים שגזם סבי לערימות למען חימום הבית.

אבי למד בבית ספר במטולה הנקרא "הנדיב" שהיה בית ספר ממלכתי דתי, לאחר מכן הוא למד בתיכון בקריית שמונה הנקרא "דנצינגר", במגמת מכניקה במקצוע מזגירות.

שסיים את לימודיו בתיכון הלך ללמוד בפנימייה בעיר טבעון הנקראת "קדם - צבאית", עם משמעת צבאית ושם למד מכונאות רכב.
אבי התגייס לצבא אחרי תחילת מלחמת לבנון הראשונה ושירת בגדוד "קשר", בתפקיד מכונאי רכב בגדוד.
אבי עבר לגור בתל אביב וחיפש עבודה, בהתחלה עבד אצל קבלן בעבודת עפר בטרקטור ולאחר מספר חודשים החליט שהוא צריך למצוא עבודה אחרת, חבר של המשפחה הציעה לו לעבוד בבית החולים "אסותא" כאיש אחזקה ולאחר שעשה ראיון עבודה התקבל,הוא התחיל בתור איש אחזקה שמתקן עגלות, צבע, מזגנים וסתימות.
במשך הזמן הוא התקדם בעבודה, בית החולים גדל והתרחב ואבי יצא לקורס של מנהלי אחזקה, הוא סיים את הקורס בהצלחה ונהפך להיות מנהל האחזקה של בית החולים "אסותא" עד היום.

את בר המצווה שלו הוא חגג במטולה ואת הקריאה בתורה הוא למד בבית הרב.
את העליה לתורה אבי עשה בבית כנסת במטולה ולשם באו כל המשפחה והחברים, הם הזמינו טבחית שמבשלת אוכל טעים במיוחד בקריית שמונה, ולאחר מכן הייתה מסיבה לחבריו של אבי מהכיתה ולילדי המושבה.
ביום הבר מצווה עם סיום העלייה לתורה, היה נהוג להביא מאכל שנקרא קיגל, המאכל הוכן בבית המלון "ארזים" על ידי הסבתא של בעלי המלון שבמקרה היתה קרובת משפחה של אבי.

בחופשות היו נוסעים כל בני המשפחה והחברים לטיולים בסיני בחופים המרהיבים שם הם ישנו באוהלים על החוף, קרוב למים.
אבי זוכר מילדותו שלבן דודו - רונן, היו סוסים בחצר והם היו רוכבים עליהם, הם גם היו עושים טיולי טרקטרונים ביחד בנוסף לכך משום שאבי היה גר בצפון, זכור לו שהיו המון קטיושות ולכן גם אזעקות וכאשר הוא היה נכנס למקלט עם חבריו הם היו משחקים ופוחדים ביחד.
לאבי במטולה היתה חצר מאוד גדולה, וכשהיו באים אליו חבריו הם רוב הזמן בילו בה, הם גם היו הולכים למפל התחנה כדי לשחות ולעשות שם טיולים בנחל.
במטולה היה מועדון שנקרא "בית העם" ובו הם היו מתאספים כדי לשחק ולראות סרטים ביחד, היתה גם בריכה שבה הם היו משחקים במשחקי ספורט ועושים תחרויות שחיה.
אבי היה בונה עם חבריו עגלות מעץ עם גלגלים מהירים והם היו יורדים איתם את הירידות במושבה.

הקשר שלי עם אבי הוא קשר טוב מאוד משום שאני תמיד עוזרת לו בדברים שהוא מבקש, הוא מסיע אותי לכל מיני מקומות שאני מבקשת ועושה בשבילי המון דברים.
אני מאוד אוהבת לשחות איתו כי הוא מלמד אותי ועושה לי המון תרגילים חדשים, שאנחנו ישנים בים אנחנו קמים מוקדם בבוקר ושוחים עד סוף המצוף, אני זוכרת כשהגענו למצוף תפסתי דג ואז נתתי אותו לאבא שלי והוא זרק אותו באויר כדי שאני יראה את הגודל שלו. בנוסף לכך אני מאוד אוהבת לצאת עם אבא שלי לטיולים ולנהיגה ברנג'ר של אח של אבא: שאנחנו נוסעים לצפון - מטולה אנחנו נפגשים עם המשפחה ואבא שלי מנצל את ההזדמנות לנהוג ולהסיע אותי ואת אחי ברנג'ר בירידות הגדולות של מטולה בין המטעים.

אמא - סופי 

אמי נולדה בשנת 1975 בבית היולדות תל השומר בתחילת החודש השישי במשקל 700 גרם, היא הייתה באינקובטור במשך 4 חודשים ובגיל חצי שנה עברה ניתוח דוקטוס שהוא ניתוח המחבר בין העורק של הלב לריאה, ניתוח זה מאפיין ילדים פגים.

אמי גדלה בתל אביב עם עוד 2 אחיה: אחות גדולה - דנה ואח קטן - רוני, אמי הייתה בת אמצעית למשפחתה.
הוריה של אמי דיברו בניהם ועם הילדים רוסית ועברית, אך סבתה דיברה איתה יידיש.

אמי הייתה ילדה טובה, חייכנית ועוזרת המון בבית היא הייתה מנקה אותו, הולכת לשוק לקנות דברים ומאכלים, כשהיה לה זמן הייתה עוזרת לאמה בעבודה ואת כל זה עשתה בכיף, אהבה ורצון מבלי שיבקשו ממנה.
אמי לא הייתה בעייתית בגיל ההתבגרות, ותמיד שהיא שמעה אחרים מדברים עליו ועל כמה שהילדים מתחילים לעשות בעיות היא חשבה שהיא בכלל עדיין לא עברה אותו.

היא אהבה לשחק עם ילדים מהשכונה (והיו הרבה) בקלס, גומי, חבל, מורה ותלמידה ועוד...
עם כל זה שהיא הייתה מוקפת בחברים היא לא רצתה לחגוג בת מצווה בשום מקום, הוריה הציעו לה כל דבר אפשרי וגם את הדברים הפשוטים/המפוארים ביותר היא לא רצתה!, לבסוף לאחר שכנוע רב של הוריה היא חגגה בבית עם חברים בארוחה.

אחת מהמסורות המשפחתיות של אמי בביתה הייתה ללכת כל יום שישי לסבתא מריים (ז"ל) ביחד עם אחותה דנה, סבתא הייתה מכינה ארוחות טעימות ואחותה לובה הייתה מגיעה ועוזרת לה. אמי ואחותה היו נוהגות לעשות הופעה לכבודן.
בנוסך לכך משפחתה של אמי תמיד הייתה מארחת בחגים את המשפחה והחברים, היא זוכרת שאמא הייתה מכינה לכבוד החגים את המאכלים הטעימים ביותר.

אמי זוכרת שכשהייתה בכיתה ד' בל"ג בעומר היא חגגה את החג עם משפחה וחברי הוריה בחוף הים בראשון לציון, ושם הלכה לאיבוד, אחרי שעות רבות מצאה אותה משטרת החופים בקיוסק בחוף, הם היו מאוד נחמדים משום שהציעו לה חטיפים ושתיה, שסתבי פולה (אמה)  הגיעה לקיוסק היא התעלפה.
אביה של אמי הביא לבית גם כלבים מסוג בולדוג צרפתי, מרוב שהוא היה קטן אמי תמיד הכניסה אותו לכיס של החלוק, לאמי הייתה עוד כלבה שקראו לה סנדי, היא אמצה אותה מכיוון שכל פעם שאמי הלכה ברחוב היא הייתה נצמדת אליה, כשאנחנו אימצנו את הכלבה שלי לולה, אמא אמרה שהיא מאוד מאוד דומה לכלבה שהייתה לה - סנדי.

הקשר שלי עם אמי הוא קשר מיוחד מכיוון שהיא כמו אחות בשבילי, אמא שלי מאוד אוהבת לספר לי ולמשפחתי בדיחות והיא גם צוחקת ומצחיקה אותי הרבה, אני מספרת לאמי כל דבר ואני מאוד אוהבת להתייעץ איתה בכל מיני עניינים חשובים מהבית ספר והחוג עד לשטויות הכי קטנות.

איך הכירו?

אבי 

אבי הכיר את אמי בזמן העבודה, הוא היה נוהג לעבוד במסגרת עבודתו במכונים השונים של בית החולים, באחד ממכוני הדימות כשאבי נכנס לבניין, הוא שם לב למזכירה חדשה,יפה וחייכנית.

הוא הביט בה ושאל לשמה ובאותו שבוע אבי הגיע בתדירות גבוהה יותר בכדי לראות אותה, לנסות לדבר ולהכיר אותה.

באחת הפעמים התנהלה שיחה קצרה שהובילה לתחילת הקשר בניהם.

אמי

אמי הכירה את אבי דרך העבודה, אבי עבד בבית החולים אסותא ואמי עבדה כמזכירה, היא ראתה אותו מעט זמן בכמה חודשים.

מנהלה שאל אותה עם היא רוצה לצאת איתו (עם אבי) אך היא סירבה, אחרי כמה זמן אבי הציעה לה לצאת איתו והיא הסכימה, הם יצאו 4 חודשים ואחרי 4 חודשים הוא הציע לה נישואין, לאחר 3 חודשים הם התחתנו.

החתונה 

אבי ואמי התחתנו בגן האירועים - "הגן הטרופי" בקיבוץ עינת גבעת השלושה.

החתונה היתה מושקעת, יפה ומרגשת והטקס נעשה כהלכתו.

לחתונה הגיעו כל עובדי בית החולים של אבי, החברים של אבא ואמא, חברי הילדות של אבא מהצפון והמשפחה המורחבת של אבא ואמא.

את החתונה הם אירגנו בעצמם, הם קבעו את האוכל, השירים, התקליטן וכו..

שבועיים לפני החתונה אמי בחרה את השמלה מכיוון שידעה בדיוק איזה שמלה היא רוצה: פשוטה, לבנה עם פרחים וזר פרחים על הראש, היא טוענת שגם היום לא הייתה מחליפה את השמלה באחרת.

אחותי - עמית 

יש לי אחות גדולה שקוראים לה  עמית, היא נולדה בתאריך 3.2.1998 י"ח בשבט, בבית החולים ליס בתל אביב , במשקל של 3.450 ק"ג
עד גיל שלוש, היא גרה  בתל אביב ולאחר מכן עברה לגור בראש העין.

בגיל שנה התחילה ללכת , ובגיל חמישה חודשים יצאה לה השן ראשונה. המילה הראשונה שאמרה הייתה אבא ולאחר מכן אור.

אחותי למדה בבית הספר היסודי "אפק" והייתה איתי עד כיתה ג' שם, היא למדה בחטיבת הבנים "גוונים" ועכשיו היא לומדת בתיכון "בגין" בכיתה י'.

בכיתה ג'-ד' , הייתה בחוג מחזות זמר בהנהלת שלמה סדן (שחקן מהסדרה רמת אביב ג') , ובסוף השנה העלו את ההצגה אוליבר טוויסט ומרי פופינס. ביסודי השתתפה במקהלת בית הספר, והופיעה ביום העצמאות בראש העין. בכיתה ז' הצטרפה לצעירי ראש העין, שם היו שרים ומופיעים, בכיתה ח' נרשמה לחוג ג'ז עם המורה שלומי ועד היום היא נמצאת בו, בנוסף לכך אחותי נמצאת גם בצופים, בכיתה ט' עברה קורס מדריכים וכיום היא מדריכה בשבט "מושבות" הנמצא בפתח תקווה, מכיוון שהוא שבט חדש ויש בו יותר חניכים ממדריכים, לכן בוחרים מדריכים אחראים מראש העין שבכל יום שלישי ושישי ייסעו בכדי להדריך שם.

כשהייתה קטנה וסבתא הייתה באה לשמור עליה, היא ישר היתה רצה לתיק שלה ומחפשת הפתעות. כל פעם שהיא ומשפחתי היו הולכים לים ויושבים במסעדה על החוף , היא הסתובבה בין שולחנות האנשים והם היו מכבדים אותה באבטיחים או בצ'יפס.

זיכרון ילדות של הוא כשהייתה בת חמש , נסענו המשפחה והחברים לבית מלון באילת , ושם בארוחת ערב שהייתה בחוץ על שפת הבריכה ,היא השתוללה ורצה וכך נפלה לתוך הבריכה במים העמוקים , ומגישת החדשות יונית לוי

הוציאה אותה מהמים. זכור לי שכשהיינו בקמפינג באכזיב , כלב של אחד המנהלים שבמקרה היה חבר של ההורים שלי התנפל עליה ונשך אותה ברגל בזמן שסחבה את שקית הקניות.

אני ואחותי רבות המון, כל הזדמנות שיש לנו לריב גם אם זה על הדברים הכי קטנים אנחנו לא מפספסות אותה, שאנחנו לא רבות מאוד כיף להיות בחברתה של אחת והשנייה ואנחנו יכולות להסתדר מצוין, פעם כשההורים שלי היו יוצאים אני ואחותי היינו מתחילות לשיר "...הם הלכו הם הלכו הם הלכו ... !!!"

אחי אדיר 

אחי אדיר נולד בתאריך 20.11.2005 י"ח בחשוון, בבית החולים  בילינסון.

כשהיה בן חצי שנה יצאה לו שן ראשונה והמילה הראשונה שלו הייתה – אור.

הוא היה במשפחתון של ליאורה, אחר כך עבר למשפחתון של יוכי , אז עלה לגן צבעוני, עבר לגן יסמין ועלה לבית הספר "אפק" שנמצא בו היום ולומד בכיתה ב'.

הוא החל להרכיב משקפים מגיל שלוש והוא ממשיך גם היום בנוסף לכך יש לו עין אצלה זאת אומרת שבכל יום הוא צריך לשים פלסטר המחסה את העין החזקה שלו בכדי שהעין החלשה שלו תתחזק.

התחביבים של אדיר הם לשחק במחשב, כדורגל, פינג פונג, כדור סל ולרכות על אופנים, הוא מאוד אוהב לצאת לטיולי שינה בים ובכל פעם שאבא שלי שואל אותו אם הוא רוצה ללכת להליכה בים, התשובה תמיד – כן!

הוא הולך לחוג לחימה משולבת פעמים בשבוע בימי שני וחמישי.

אני ואדיר מאוד אוהבים להיות אחד עם השני, אני עוזרת לו בדברים שהוא מתקשה ואוהבת מאוד ללמד אותו תרגילים בהתעמלות קרקע, בנוסף לזה אנחנו אוהבים מאוד לצחוק ולדגדג אחד את השני, לעשות מלחמה עם מכות ולשחק מחבואים.